ביקור חפוז לשוק המרכזי בהויאן, לקנות מתנות אחרונות לחבורת אסירי הציון ומהגרי העבודה שהם המשפחה שלי.
נשאר עוד להגיד יפה שלום לאוקיינוס ואולי ארוחת ערב עם הבנאדם החביבה עלי בעיר הזו, וזהו. מחר בבוקר מתחילה הדרך המפרכת מערבה.

ארוחת צהריים וקפה של אחה"ץ, גם עובד.

בדרך חזרה מהים שמעתי, ואז ראיתי, את הטוסטוס של הבאן באו (שזה די כמעט בדיוק באו). הדבקתי אותו בספרינט מרוצים וקניתי ארבע לחמניות רכות ומהבילות. אינסטנט ארוחת ערב בלי אפילו לרכוב למקום! (רק חבל שהן היו קצת תפלות)

דאנאנג, אני בך. המבצע ליצירת תשעים אחוז מטביעת הרגל הפחמנית השנתית שלי תוך שבוע מתחיל עכשיו.

סייגון, אני בך, עובר סדנת התאקלמות מזורזת למזון מערבי. איך התגעגעתי לג'אנק! 🤤

בנגקוק, אני בך, וקצר רוח לעזוב.

Sign in to participate in the conversation
Mastodon

The original server operated by the Mastodon gGmbH non-profit